מהמחבר שהביא לנו את הביוגרפיות על החיים של מייקל ג'ורדן, קובי בראיינט, פיל ג'קסון ומג'יק ג'ונסון, מגיע ספר על העונה האחרונה של שיקגו בולס הגדולה בשנות ה-90 - העונה של הריקוד האחרון.
מייקל ג'ורדן:
“הייתי בכזה שוק ממייקל ג'ורדן שבקושי העזתי לדבר איתו, " אמר טקס ווינטר.
פיל ג'קסון נזכר גם הוא בחרדה שאחזה בו עם כניסתו לתפקיד המאמן הראשי של הבולס. הוא ממש ניסה לרצות את ג'ורדן עם הגישה וההכנה שלו לעונה. זו לא הייתה חרדה שהפריעה לו להירדם בלילה, אבל זה היה מפחיד, מודה ג'קסון.
"האימונים שלי והרוטינה שלי הפכו להיות כל כך רגילים עבורי שאני כבר לא חושב עליהם כדבר שקשה לעשות. אולי אחרים חושבים ככה ובגלל זה קשה להם אבל אני פשוט עושה. בגלל זה גם יהיה לי קשה לאמן, כי התפיסה שלי לגבי מה צריך לעשות שונה משל הרבה אחרים. מפריע לי שאנשים מקבלים הזדמנויות ולא מנצלים אותן. לא רק צעירים, גם מבוגרים שההרגלים שלהם לא טובים, שלא מתכוננים היטב למשחק. אני לא אגיד לכם שהייתי מושלם כשנכנסתי לליגה, אבל היו לי הרגלים טובים. נתנו לי הרגלים טובים. ניצלתי אותם לטובת מה שהיה הכי חשוב לי - כדורסל. לא כולם חייבים להתייחס למשחק כמוני, אבל אם בחרת משהו, תנצל את הזמן שלך ותהיה יעיל, זאת הגישה שלי."
"כשהצטרפתי לבולס שמעתי על מייקל אבל לא חוויתי את זה בעצמי. ואז הוא חזר והופתעתי כמה הוא משתלט על המצב הרגשי בקבוצה ומאתגר כל אחד באימון להשתפר. הוא לא עזב אף אחד בשקט." אמר סטיב קר.
בנוגע לריב המפורסם שלו ושל ג'ורדן אמר קר: "הם נתנו לנו בראש והוא כל הזמן סיפר לי כמה הם נותנים לנו בראש. ידעתי שהם נותנים לנו בראש, הוא לא היה צריך להגיד לי על זה כלום… אז ברור שהתעצבנתי. כולם היו עצבניים, במקרה הוא ואני שמרנו אחד על השני אז יצא שרבנו."
"הגישה הזאת, התחרותיות האדירה הזאת, לפעמים היא מקשה עליך להיות חבר טוב לקבוצה. היא מפריעה על המגרש, היא מפריעה כשמשחקים גולף או קלפים יחד. היא שם כל הזמן. היא לא הכי טובה בעולם אם רוצים קשרים אישיים או חברויות, אבל היא בהחלט עוזרת להיות אחד הגדולים בעולם," אמר פיל ג'קסון על ג'ורדן.
פעם, סקוט בורל איחר לאימון כי הוא עזר לרנדי בראון לטפל בכמה דברים מחוץ למגרש. ג'ורדן נכנס בו: "בחיים אל תאחר יותר לאימון. מסתובב עם רנדי בראון... רנדי יכול לאחר ולהתמודד עם זה, אתה לא מבין מספיק, אתה לא יכול להרשות לעצמך לאחר. תביא את הישבן שלך לאימון בזמן."
ככה ג'ורדן טיפל בכל שחקן מוכשר שהצטרף לבולס. "הם צריכים לדעת דברים על עצמם. הם צריכים להגיע לרמה שלנו. יש לנו ציפיות גבוהות כאן. יש לנו רמה מסוימת של מסירות למקצוע שצריך להפגין. צריך לקבל את זה כדי להיות חלק מהקבוצה הזאת, ואני כאן כדי לוודא שהם מקבלים את זה ועומדים בסטנדרט. כולנו נרוויח מזה. הוא יהיה שמח שהוא עשה את כל זה אחרי שנזכה באליפות, כי אז הוא יבין למה דרשנו את כל זה. לפעמים אני צריך לתת להם בראש, אבל בורל הוא ילד טוב."
ערב אחד לפני משחק בדנבר חלק משחקני החמישייה ישבו באולם ולא היה להם כוח לאימון שלפני המשחק. הם התלוננו והתבכיינו. ג'ורדן ישב שם, קיבל טיפול וחבישה לפני האימון. הוא רק הקשיב להם. הוא סיים לקשור את השרוכים, נעמד ואמר להם "יאללה בואו, מיליונרים".
הערה קטנה, אבל עם כל כך הרבה משמעות מאחוריה. הפסדנו כמה משחקים, יש לנו עבודה לעשות, משלמים לנו המון כסף עבור המשחק, בואו כבר ותפסיקו להתלונן. "עם מייקל הכול תמיד היה מנטלי." אמר הוראס גראנט.
"יותר קל איתי בתור מנהיג אם אתה איתי באותה גישה, עם אותה מוטיבציה, חושב אותם דברים לגבי מה אנחנו רוצים להשיג." אומר ג'ורדן. "אם אנחנו לא מסתדרים, אתה בטח לא מבין את המסירות הדרושה כדי לנצח. אם אני מפחיד אנשים, אני לא מפחיד אותם כדי להפחיד אותם. אני מפחיד אותם כי אני רוצה שהם יבינו מה דרוש כדי לקחת אליפות, כדי להקדיש את עצמך לניצחון. זה לא קשה כל יום. יש ימים שצריך להירגע, לזרום. אבל כשצריך להיות בפוקוס, אז צריך. כמנהיג, זה תפקידי. ואני לא היחיד שעושה את זה. גם סקוטי עושה את זה וגם פיל, אבל אני עושה את זה בצורה הכי עקבית אני מניח. הייתי פה לפני סקוטי ופיל, אני יודע איך זה להפסיד ומה צריך כדי לנצח. אני מרגיש מחויב לוודא שאנחנו שומרים על הסטנדרט, על הציפיות, באותה רמה."
ג'ורדן נשאל אם הוא מתחיל לחשוב להעלות זכרונות כי זו כנראה העונה האחרונה שלו. הוא ענה:
"כל שנה שאני משחק, אני רואה אותה כעונה האחרונה שלי, כי אתה לא יודע באמת. אבל אני לא חושב שזה הולך לשנות את הדרך בה אני משחק. אם זה ישנה את הדרך שאני משחק, אז אני כבר לא אותו שחקן שהייתי בעבר, זה יגיד שאין לי כבר פוקוס. כשאני על המגרש, כל שנה, כל אימון, יכול להיות האחרון שלי. אז אני לא משנה את הגישה שלי השנה."
הפוסט השני מתוך הספר - על פיל ג'קסון ודניס רודמן - בלחיצה כאן.
