כמו רוב הספרים הטובים, הוא מדבר על נושא אחד (כתיבה) אבל הוא נכון עבור רוב הדברים בחיים שלנו.
בעצתו של דניאל פנאק, שכתב את הספר "זכויות הקורא", אתן לאדון מק'קאן לעשות את שלו ואני סומך עליו שתרצו גם אתם להיות חלק מההרפתקה הזו.
"את לא בתחרות כתיבה עם אף אחד.
אין אולימפיאדה בספרות.
את תגלי במהרה שהמילים "הטוב ביותר" אינן חלק מאוצר המילים האמיתי של השלב הסופי, אם כי אפשר לחיות עם המילים "טוב יותר".
את רוצה לכתוב טוב יותר: פשוט מאוד."
"סופרת לא חושבת בלי הרף על כתיבה, היא לא מדברת על כתיבה, לא מתכננת ומנתחת אותה, ואפילו לא מעריצה אותה:
סופרת יושבת על התחת כשהדבר האחרון בעולם שהיא רוצה לעשות הוא לשבת על התחת.
אפילו דף ריק עדיף מכיסא ריק."
"הכישלון טוב.
כישלון מזמין שאפתנות.
כישלון מזמין אומץ.
כישלון מזמין תעוזה.
נדרש אומץ כדי להיכשל ונדרש אומץ רב עוד יותר כדי לדעת שאת עומדת להיכשל.
הכישלון מחיה.
הכישלון מקים אותך בבוקר.
ובסופו של דבר יש רק כישלון אמיתי אחד – והוא אי-היכולת להיכשל."
"אפשר שהדרך הטובה ביותר למדוד את החשיבות האמיתית של מעשייך היא תאוריית האוטובוס.
את לא רוצה שאוטובוס ידרוס אותך, אבל אם אמורה לנחות עלייך מהלומה – אם זה גורל העולם – אז שהאוטובוס יחכה לפחות עד שתסיימי את הספר שלך.
מוות לא בא בחשבון, לפחות לא כרגע."
דוגמאות נהדרות כמו אלה לאיך כדאי לכתוב, אבל למעשה – איך כדאי לחיות כל עשייה שהיא.
ספר מומלץ מאוד!
לחצו כאן כדי לקרוא על עוד ספר בסגנון הזה - בית מלאכה לכתיבה.
