המודלים שלנו לחיקוי צריכים להתכנס למועצת מנהלים אישית.
מי נמצא שם?
אנשים בעלי אופי שאנחנו שואפים עבור עצמנו.
אנשים בעלי הישגים בתחום שאנחנו עוסקים בו.
אנשים שרכשו מיומנויות שאנחנו מעוניינים לרכוש גם כן.
אנשים בעלי ניסיון בתחום שלנו.
הם לא צריכים להיות מושלמים. לכל האנשים יש פגמים. אבל כל אחד טוב מאיתנו במשהו. התפקיד שלנו הוא ללמוד מה זה הדבר הזה אצל כל אחד, ולהתעלם מהשאר.
"אני אף פעם לא אתבייש לצטט סופר גרוע אם השורה עצמה היא טובה." כתב סנקה לפני המון זמן והוא עדיין צודק במובן מסוים.
המועצה לא חייבת להישאר סטטית. אנשים יכולים להצטרף. אנשים יכולים לעזוב. אולי הם כבר לא עוזרים. אולי הם כבר סיימו את תפקידם.
המומחים האלה מרימים את הרף עבורנו.
מה שהיה מספיק רק עבור עצמנו כבר לא מספיק כשאנחנו בנוכחותם.
