מתוך הספר הנפלא Runnin' the show:

החוק השני המפורסם של התרמודינמיקה אומר למדענים (ולכל התלמידים שמקדישים תשומת לב לשיעור הראשון בפיזיקה או במדעי כדור הארץ) שדברים נוטים לחוסר אירגון.

כאשר מאמנים מציגים לראשונה תרגיל חדש או רעיון חדש, בתקווה שהקבוצה השנה תחסום היטב, תסגור לריבאונד בכל פעם, או תרוץ מהר למתפרצות, רוב הספורטאים יתרכזו בתרגיל או ברעיון החדש ביום הראשון.

ברגע שהם יבינו את המושגים שמלמדים אותם, סביר להניח שהם יבצעו ביצועים טובים למדי.

לרוע המזל, ככל שעובר הזמן, מרבית התרגילים נהיים גרועים יותר במקום להשתפר.

ספורטאים מפסיקים להתרכז; מפסיקים להתאמץ; אלא אם כן... יש להם מאמן פעיל מאוד ותובעני.

או - אפילו יותר טוב, קפטן פעיל מאוד ותובעני, או שחקן מוביל שמנסה לשפר את הביצוע שלו בכל יום, בכל תרגיל.

כנראה שפחות מאחד מכל אלף ספורטאים מנסים ברצינות להביא את חבריהם לקבוצה להתאמן ברצינות בכל יום באימון.

זה לא קל.

ספורטאים נופלים קורבן לחוק השני. הם נותנים לביצוע שלהם להדרדר.

זה קורה באופן טבעי. אולי כולם ככה. אבל זה משהו שצריך להילחם בו, מדי יום, אם אתם מתכננים להיות מנהיגים אמיתיים שמרימים את הקבוצה שלהם לרמה גבוהה יותר.

עליכם להזכיר לעצמכם כל יום ובכל תרגיל, שאם לא ייעשה מאמץ פעיל מאוד לאכוף ריכוז ולגרום לחברי הקבוצה שלכם לחתור לדיוק, הם יתנתקו במהירות ויאפשרו לספורטאים מוכשרים יותר או לכאלה שמתאמנים יותר טוב לנצח.

הדרך היחידה שאני מכיר לנצח באופן עקבי את המתחרים המוכשרים יותר היא להתאמן ברצינות רבה יותר.

כאשר אתם פוגשים ביריבה חזקה, הביצוע שלכם יהיה ברור לעיני כל. הדרך היחידה לביצוע מעולה בזמן המשחק היא להתגבר על הפיתוי להרפות ולהתאמן כאילו אתם רק מחכים למשחק.

זמן האימון צריך להיות מלא במאמץ נפשי ופיזי עקבי לשיפור.

זה לא קל, אבל יש היבט אחד שמנחם בנושא הזה. מרבית הספורטאים מתאמנים בספורט שלהם בצורה כל כך לא יעילה כך שקיימות הזדמנויות רבות להצלחה עבור מי שמתחייבים להתאמן נכון; שמוכנים להילחם בחוק השני בכל יום; ושעוזרים לחבריהם לקבוצה על ידי כך שהם מוודאים שהתקפות מתפרצות יהיו מהירות, הסגירה לריבאונד תהיה איכותית, מהלכי ההתקפה יהיו חדים יותר וכל שחקני הקבוצה ישתפרו מדי יום באימון, במקום להיות גרועים יותר ויותר.