שחקני הכדורסל הגדולים ביותר חווים לחץ, אבל יש להם דרכים שונות כדי להתמודד איתו.
למייקל ג'ורדן הלחץ היה גורם לכפות הידיים להזיע כל כך שהוא היה חייב להשתמש באבקה כדי שהכדור לא יברח לו מהידיים.
לארי בירד היה מקבל בחילה שלא הייתה עוברת עד שהיה עולה לחימום שלפני המשחק.
גם קווין דוראנט החטיא זריקה חשובה בתחילת דרכו. הוא חשב יותר מדי - על מה יגידו אם יחטיא, מה יגידו אם יקלע, מה יחשבו עליו. הוא החטיא, כמובן. המסקנה שלו: צריך לעבוד על לבצע שינוי קטן במוח ולשמור עליו חופשי וריק ממחשבות. אבל, הוא מוסיף, אתה לומד לעשות את זה רק אחרי זמנים קשים והפסדים.
לסטפן קרי היה עוזר מאמן שלימד אותו לכווץ את כל השרירים הכי חזק שאפשר ואז להרפות. כיום, כשהוא נח על הספסל בזמן משחק, הוא מדמיין מה ירצה להשיג כשיחזור חזרה, וגם נשימות עמוקות עוזרות לו.
קיירי אירווינג קלע את הזריקה החשובה ביותר בתולדות קליבלנד כשהוא יודע מה המשמעות שלה. מבחינתו, לחץ היא רק מילה אחרת לפחד, וככל שאתה מתבגר אתה לומד לשחרר את עצמך מהתחושות האלה.
פט ריילי אומר שהגדולים מכולם יודעים שיש לחץ אז הם לא חושבים על השלכות. אם הם היו חושבים על השלכות הם היו נכנעים ללחץ כל הזמן.
ג'רי ווסט [השחקן שדמותו היא הלוגו של ה-NBA] היה מתאמן על הזריקות האלה כל הזמן כשהיה ילד, והוא תמיד היה מנצח, כי אם במקרה היה מחטיא, היה מוסיף עוד שנייה על השעון הדימיוני וזורק שוב. כשהוא גדל והפך לשחקן NBA, הוא לא היה צריך אפילו להסתכל על השעון, הייתה לו את ההרגשה הפנימית איך השעון רץ.
מייקל ג'ורדן טוען שרוב השחקנים - אלה שנלחצים במשחקים החשובים - לא מאמינים בעצמם ולא בטוחים שהם יכולים לקלוע את הזריקה, וכתוצאה מזה גם מחטיאים אותה. הדרך היחידה להקל על הלחץ, אומר ג'ורדן, היא להתאמן על הזריקה: לבנות יסודות, להתאמן עליהם שוב ושוב וכאשר המשחק יגיע, לא משנה מה יקרה, תוכל להתמודד עם זה.
לכתבה המלאה באנגלית אפשר ללחוץ כאן.
