קארים עבדול ג'באר וג'ון וודן על תהליך רוחני

בפרק מתוך הספר שלו, מספר קארים עבדול ג'באר על התקופה בה הזהות שלו התעצבה והוא בחר להתאסלם ולשנות את שמו, ועל התפקיד של המאמן שלו, ג'ון וודן, בתהליך.

צילום:


"אפשר לעשות את הכי הרבה טוב על ידי זה שנהיה טובים."

ג'ון וודן.

קארים עבדול ג'באר הגיע להתאמן אצל ג'ון וודן ב-UCLA בתור שחקן צעיר כשהמתח הבין-גזעי בארה"ב היה גבוה עוד יותר מאשר בימינו. נשים, אפרו-אמריקאיים ומתנגדי המלחמה בוייטנאם היו בחזית המאבק לזכויות שוות לכל חלקי החברה, ורוב הגברים הלבנים לא אהבו את זה.

בספר שלו על מערכת היחסים עם ג'ון וודן הוא פותח את הפרק שמתייחס לדת ופוליטיקה באמירה "לוודן לא היה אכפת איך הוא ייראה, אלא מה הדבר הנכון לעשות."

עבדול ג'באר מתאר את ההערצה שלו למוחמד עלי (עוד כששמו היה קסיוס קליי) ובמיוחד את העובדה שעמד על שלו, למרות שבתור אדם בעל עור כהה ציפו ממנו להגיד תודה שהוא בעל קריירה מצליחה ולהיות בשקט.

ההתעקשות שלו עלתה לו בקנס כספי, במעצר (שלאחר מכן בוטל על ידי בית המשפט העליון) ובאיסור להתאגרף במשך 3 שנים, שהיו אמורות להיות שיא הקריירה.

בגיל 20, בשנתו השנייה בקולג', הזמינו את עבדול ג'באר (אז בשמו לו אלסינדור) להיות חלק מועידה של ספורטאים ופעילים אפרו-אמריקאיים שדנה בהחלטה של מוחמד עלי לא להתגייס לצבא. עבדול ג'באר כותב שהוא חיכה לרגע בו הוא לא רק יתלונן אלא יוכל להשפיע. הם חקרו את עלי במשך שעות רק כדי להבין שהוא באמת מאמין במה שהוא אומר ועושה. הוא שיכנע אותם שזה הדבר הנכון לעשות.

הכדורסלן ביל ראסל, כוכב בוסטון סלטיקס, סיכם:

"אני מקנא במוחמד עלי... יש לו משהו שמעולם לא הצלחתי להשיג. אמונה שלמה וכנה. הוא מצויד להתמודד עם הדברים הקשים שהעתיד צופה לו. מה שאני מודאג בקשר אליו זה אנחנו."

וודן, לעומת זאת, לא היה מעריץ של עלי.

וודן עזב את משפחתו ואת המשרה שלו כמורה כדי להתגייס לחיל הים. הוא היה אמור לצאת בספינה כשהתפרצות של אפנדיציט השאירה אותו בבית. החליף אותו חבר, וכאשר טייס יפני התרסק על הספינה הזו והרג את החבר. וודן, שגם כך חשב שיש ערך בהגנה על המדינה, לא העריך את ניסיון ההתחמקות של עלי.

עבדול ג'באר כותב שוודן ידע שהוא ועלי בקשר, והיה מעיר הערות קטנות בגנותו של עלי או בעד הזכות שהיא גיוס לצבא והגנה על המולדת. עבדול ג'באר התעלם. הוא הרגיש כמו ילד להורים גרושים, בין שני אנשים שהוא מעריך ודעותיהם שונות. הוא הוסיף שוודן התפתח בהבנה שלו במהלך השנים, אבל שלקח לו זמן לשנות את דעתו על עניינים פוליטיים-דתיים-חברתיים.

באחת ההפגנות בהן השתתף עבדול ג'באר, ניגשו אליו אנשים ואמרו לו שהם לא מבינים אותו. בקרוב ישחק ב-NBA וירוויח יותר כסף מרוב האנשים לבני-העור. הוא ניסה להסביר להם שאין להשתתפות שלו בהפגנה קשר למצבו האישי, אבל זה לא עזר.

וודן ידע על ההשתתפות של עבדול ג'באר בהפגנה, אבל הוא לא אמר לו מילה, לא הביט בו בצורה מוזרה, כלום. זה התפרש כהסכמה שבשתיקה.

בהמשך, עבדול ג'באר חשב שהנצרות שבתוכה גדל והתחנך משמשת כיסוי למעשים לא מקובלים כלפי נשים, ילדים ואפרו-אמריקאיים. הוא חשב שהוא משמש כדוגמה לכך שהמצב של אפרו-אמריקאיים הוא טוב, והוא ידע שזה לא המצב. שהוא לא דוגמה, אלא יוצא דופן. הוא תהה אם וודן התייחס אליו כך גם כן. בכל מקרה שלא יהיה, ככל שהוא השתפר על המגרש הוא חש יותר בטוח בעצמו לאתגר את עצמו גם מחוץ למגרש – אינטלקטואלית. וככל שהוא היה יותר טוב והם ניצחו יותר משחקים, הבמה שלו להביע את דעתו הייתה יותר גדולה.

שנתיים לאחר שסיים את הקולג', קארים עבדול ג'באר התאסלם.

הוא בחר בדת שיותר קרובה לאמונה הרוחנית שלו, ושינה את שמו כי חשב שזה יהיה חוסר כבוד לאבותיו להמשיך לשאת את השם של האדם שהיה הבעלים של העבדים שאבותיו נאלצו להיות.

בזמן התהליך הזה, שהחל עוד בקולג', ג'ון וודן לא התערב. עבורו, כל אחד זכאי לתהליך רוחני משל עצמו.

בנסיעת אוטובוס אחת, התהליך של עבדול ג'באר התגלה לקבוצה. היא הכילה מספר נוצרים, שני יהודים ואותו. כשאחד מהנוצרים היותר קולניים הצהיר שכל מי שלא נוצרי יגיע בסופו של דבר לגיהנום, עבדול ג'באר פתח דיון שהפך לאחד הרגעים הזכורים ביותר עבור כל השחקנים בקבוצה. עבדול ג'באר וחברו הנוצרי ממש הצליחו להקשיב זה לזה, ואחרים הצטרפו וכולם סיפרו על אובדן אמונה, על מציאתה מחדש, על ודאות ועל פקפוק. ג'ון וודן לא התערב.

עבדול ג'באר שיתף את כל יושבי האוטובוס: "מי שלא יודע, התאסלמתי."

הוא חיכה לצעקות או לעג. הם לא באו. במקום זה, חבריו לקבוצה התחילו לשאול שאלות ולהתעניין בתהליך ולשאול שאלות. כשוודן שמע צחוק מהחלק האחורי, הוא הבין שהוא יכול להתקרב, והחיוך לא ירד מפניו.

הנערים שהוא אימן הפכו לגברים צעירים ומכובדים.

ג'ון וודן האמין שהעולם יכול להיות מקום טוב יותר. והוא פעל כל יום כדי שזה יקרה.


מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
פוקוס
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

סיימנו פאזל של 1000 חלקים

לנצח בקרבות היום יום / אריק זאבי

מרדונה של כולם / דייגו ארמנדו מרדונה

יום אחד בשנה

רפלקציה וחשבון נפש

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם יחיעם שרעבי

אם בית הספר היה ספר

בית מלאכה לכתיבה / רוני גלבפיש

אפקט טמין

SAVI

על גרג פופוביץ' וארנבים

Golden / Marcus Thompson II

על ביטחון ומיקוד

איך אתה מספיק כל כך הרבה דברים?

the power of now / Eckhart Tolle

כל פעם קצת

גאונים נכשלים

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם עמית הימלשטיין

אבישג סמברג ואמונה

Coaching for life / Paul Annacone

על קצב 2

על קצב

על דקות משחק וקבוצתיות

על ספציפיות

על תקשורת

Mastery teaching / Madeline Hunter

יום הולדת שנתיים לאתר

Coach / Michael Lewis

טיפים לאימונים בקיץ (אבל לא רק)

חזרות

מתנת הכעס / ארון גנדי

שתי ערימות

על אימונים אישיים בקיץ

התו הלא נכון

כל יום קצת

אלוף העולם ליום אחד

ראשונה / יעל ארד

Win or learn / John Kavanagh

11 מאפיינים של מורים אהובים

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם אורן עמיאל

שנה של אימונים לצד רוי וויליאמס - 2

שנה של אימונים לצד רוי וויליאמס - 1

על קבלת משוב - חלק 2

Thanks for the feedback / Stone & Heen

עונג שבת - טים דאנקן

סיפור על טים דאנקן

Make Good Art / Neil Gaiman

לאף אחד לא אכפת

כישלון להתכונן הוא הכנה לכישלון

דברים שכדאי לדעת על אימונים

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם אוהד רדקו

על ספורטאים ואובססיה

איך משפיעה רוטינה על ההתקדמות בספורט?

חוזה ל-10 ימים

ג'ניפר קפריאטי על לחץ

ג'ף בזוס על סטנדרטים גבוהים

אריסטו או סוקרטס

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם שגיא ברעם

איך להתאמן באופן עצמאי

על כישלון

עקרונות האימון של דין סמית'

מה חשוב בספורטאים ברמה גבוהה

מאסטרקלאס בכתיבה עם מלקולם גלדוול - 3

מאסטרקלאס בכתיבה עם מלקולם גלדוול - 2

מאסטרקלאס בכתיבה עם מלקולם גלדוול - 1

A coach's life / Dean Smith

רוי וויליאמס פורש מאימון

במדבר

חופש מ... וחופש ל...

קיר

The infinite game / Simon Sinek

הרהורים עצמיים

מה עושים כשאין אנרגיה?

The sixth man / Andre Iguodala

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם נטע קרומר

לטפל בסחלב

טיפים לאימון קליעה

על "יום האישה"

גישת ההגבלות - מקורות נוספים

מומחים יודעים לאן להסתכל

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם לירן וקנין

מומחים לא מסתכלים על הכדור

לאן מומחים מסתכלים?

עונג שבת - מאגסי בוגס

The boys of Dunbar / Alejandro Danois

דברים שמאמנים עושים

Raise your game / Alan Stein Jr

דברים שכדאי לדעת על אנשים מופנמים

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם עמרי שוורץ

שיחות מטורפות – מעשי זן / יעקב רז

מה עובר לקוורטרבק בראש

כשהחלטה הופכת להרגל

מתי שופטים החלטה?

קבלת החלטות בתוך תרגילי אימון

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם תומר גוטמן

הלב הנבון / ג'ק קורנפילד

להתאמן כמו במשחק, לשחק כמו באימון

המשחק של אנדר / אורסון סקוט קארד

שנה למותו של קובי בראיינט

חוויות ותובנות מתואר שני באוסטרליה - 2

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג