ביל בליצ'יק, מאמן הפוטבול הגדול ביותר, ידוע בכך שהוא מתכונן בצורה יסודית, לא מוותר על הפרטים הקטנים, ודורש מכל אחד לעשות את התפקיד שלו.
הוא מביא שחקנים כדי לבצע תפקיד מסוים, ומצפה שהם יעשו אותו היטב.
לקריאה נוספת על בליצ'יק מתוך הביוגרפיה שלו - לחצו כאן.
לסרט המלא של Do your job - לחצו כאן.
גרג פופוביץ' נחשב לאחד ממאמני הכדורסל הגדולים אי פעם, ונכון לכתיבת שורות אלה הוא מקום שני בכמות הניצחונות בליגה הטובה בעולם, ה-NBA.
גם הוא מצפה מהשחקנים שהוא מאמן לבוא מוכנים.
כמו שאינסטלטור לא צריך שיחות מוטיבציה, כמו שרופא צריך לבוא מוכן לניתוח, גם שחקן כדורסל צריך להיות מספיק בוגר להגיע למשחק כשהוא יודע מה התפקיד שלו.
איך פופוביץ' מאפשר לכל אחד הזדמנות להראות שהוא יכול לבצע? לחצו כאן.
עוד על המיקוד המיוחד של פופוביץ' - לחצו כאן.
מדריך הכתיבה דיוויד פרל שיתף לאחרונה סיפור בניוזלטר שהוא שולח כל שבוע.
בסיפור, ארנולד שוורצנגר מביע דעתו על בחירת במאי לסרטים בהם הוא משתתף.
הרבה שחקנים מבקרים ושופטים את הבמאים שלהם מהר מאוד. זה מביא לריבים על הסט ולדעות חלוקות לגבי הביצוע על המסך.
שוורצנגר מפחד מזה, והוא קבע שברגע שאתה בוחר במאי, אתה צריך להעביר את השליטה המלאה אליו.
הוא כתב: "הרבה שחקנים עושים ככה, אבל לא אני. אני אעשה כל מה שאני יכול כדי לוודא שאנחנו בודקים את הבמאי מראש. אני אתקשר לשחקנים אחרים ואני אשאל אותם "הוא מתמודד היטב עם לחץ? הוא צורח על אנשים?" אבל אחרי שאתה בוחר במאי, אתה צריך ללכת עם שיקול הדעת שלו. אולי בחרת את האדם הלא נכון, אבל בכל מקרה, אי אפשר לריב כל הזמן לאורך עשיית הסרט."
ואותו הדבר גם בספורט. יש לנו מבחר די גדול של מאמנים לבחור ממנו. אנחנו לא חייבים להתאמן בשום מקום.
בחרנו? עכשיו צריך לתת להם לעשות את העבודה שלהם כמיטב יכולתם, וזה כולל גם את זה שנקשיב להם ונעשה מה שאומרים לנו בתור ספורטאים.
גם בתחום היכולת הגופנית והפחתת הסיכון לפציעות, חשוב שכל אחת תעשה את מה שאומרים לה:
the high-compliance group had 82% lower ACL injury incidence than the medium- and low-compliance groups. The authors reported that a potential inverse dose-response relationship exists between compliance with an exercise-based injury prevention program and the incidence of ACL injury in adolescent female athletes.
מה זה אומר במילים פשוטות?
זה אומר שאלה שביצעו את התוכנית להפחתת סיכון לפציעות ברך זכו ב-82% פחות פציעות בברך מאשר אלה שביצעו חלק או לא ביצעו בכלל.
