זה החלק השלישי.
אחרים מספרים על פיל.
"פיל יודע לעשות הכול," אומר אחד משחקניו לשעבר ג'ון סאלי.
"הוא מכין את האימון, הוא מנהל את האימון, הוא מתכונן ליריבה, הוא חותך את קטעי הווידאו, הוא מעביר את הווידאו לקבוצה. הוא יודע מתי לתת לך לנוח, הוא יודע מתי לדחוף אותך ולהאיץ בך, הוא יודע על מי לצעוק ועל מי לא. הוא יודע לדבר איתנו כמו גברים ולא מתייחס אלינו כנחותים רק בגלל שהוא המאמן. הוא מאמן נהדר, הוא צוחק על החיים האלה."
"כשהוא יושב בזמן משחק ומאמנים אחרים צועקים ומשתוללים, זה גורם להם להיראות רע.
הוא כבר הכין אותנו. ראינו וידאו. התאמנו. הוא לא צריך להתרוצץ על הקווים.
מאמנים אחרים פשוט נראים כמו אוהדים מתוסכלים כשהם מתנהגים ככה."
סטיב קר מוסיף:
"הוא שומר שדברים יישארו כיפיים. הוא תמיד זוכר שהכדורסל הוא משחק. זה אמור להיות כיף. הוא לא נותן לנו לשכוח את זה.
אבל, זו גם העבודה שלנו וגם את זה הוא מזכיר לנו. הוא מזכיר לנו כמה עבודה דרושה כדי לנצח ברמה הגבוהה ביותר וכמה סיפוק אנחנו מסוגלים לקבל מזה.
עם זאת, כשצריך להתעמת עם שחקן, פיל יודע לעשות זאת, והשחקן יודע שזה לא אישי. הוא שומר על סמכותיות בלי להיכנס בנו, ושומר על חברותיות בלי להתחנף. זה מה שגורם לשחקנים לכבד אותו."
"הוא גם לא מתעסק בעבר או בעתיד. דברים לא משפיעים עליו כך. הוא תמיד מזכיר לנו לחיות ברגע הנוכחי וליהנות מכל רגע כפי שהוא."
עוד על התמקדות ברגע הנוכחי - בלחיצה כאן.
"פיל עושה הרבה דברים שאם אתה לא מקדיש להם תשומת לב, הם פשוט עוברים לידך," אומר ביל וונינגטון. "אבל אם אתה מתעמק בהם, אתה מבין למה הוא מתכוון ומקבל עומק חדש כשחקן וכאדם."
"פיל מזהה שיש דברים חשובים יותר מכדורסל," אומר טקס ווינטר.
"כולנו לוקחים את הכדורסל מאוד ברצינות אבל פיל לא לוקח את עצמו כל כך ברצינות. גם כשאנחנו בלחץ הוא נוטה להיות רגוע.
הוא אוהב שאנשים יכולים לפתור את הבעיות של עצמם, אז הוא נותן להם את המושכות. כשהוא רואה שהם לא בשליטה, הוא מכנס אותם לפעמים, אבל השחקנים מקבלים חופש."
מוסיף ווינטר: "הוא גם מאוד סבלני. אולי בגלל שהיה שחקן ויודע שדברים מסוימים לוקחים זמן. הוא נותן לדברים להתפתח ונשאר רגוע יותר מכל מאמן אחר שהייתי איתו.
אני מאוד ביקורתי כששחקנים טועים בזמן משחק.
הוא לא.
הוא מאפשר להם ללמוד מזה ולהתפתח. אם הוא צריך לנזוף במישהו לרוב הוא עושה את זה בארבע עיניים. הם יודעים את זה ומעריכים את זה."
פיל קצת מתנשא וקצת יהיר, אמר מישהו שעבד בבולס בתקופה שלו.
מצד שני, כשאתה מאמן את הקבוצה הכי טובה בעולם, ויש לך את השחקן הכי טוב בהיסטוריה, אתה צריך להיות כזה גם כן.
אתה לא יכול להסתובב חסר ביטחון.
"הוא דומה לדין סמית' בגישה שלו למשחק," אמר מייקל ג'ורדן.
"שניהם דואגים לשחקנים קודם כל, אחר כך להנהלה ואז לגורמים חיצוניים.
הרצון שלהם לפזר את הקרדיט והאחריות ממש נראה לעין. האהבה שלהם למשחק ניכרת בדרך בה הם מאמנים. הם קרי רוח במצבים מלחיצים.
כשחקן כשאתה רואה את זה, אתה נהיה קר רוח בעצמך. אלה מרכיבים חשובים לניצחונות."
דין סמית' היה המאמן של ג'ורדן במכללות. עוד על דין סמית' בלחיצה כאן.
