אדם גרנט / מיוחדים

מה עוזר לאנשים להיות מקוריים, יוצאי דופן או מיוחדים? אדם גרנט חוקר את הנושא.

צילום:
מעיין רימר

אחד הספרים הראשונים שקראתי באנגלית כדי ללמוד את תחום הפסיכולוגיה היה give and take של אדם גרנט.

הספרים שלו מעניינים וזורמים, והספר "מיוחדים" לא שונה מהם.

כמה ציטוטים שאספתי מהספר:

על ביטחון:

ידוע שאנשים רבים מפגינים ביטחון עצמי מופרז כשהם מעריכים את עצמם. למשל:

70% מבוגרי התיכון שנשאלו על כך דירגו את כישורי המנהיגות שלהם מעל לממוצע, רק 2% חשבו שהם מתחת לממוצע.

37% מהמהנדסים דיווחו שרמת הביצועים שלהם בתחום 5% העליונים.

3000 בעלי עסקים קטנים דירגו את הסיכוי של העסק שלהם להצליח 8.1 מתוך 10, ועסקים דומים שאינם שלהם 5.9 מתוך 10.

עוד על ביטחון בלחיצה כאן.

על עשייה:

פיקאסו צייר יותר מ-1800 ציורים, פיסל 1200 פסלים והפיק 12000 רישומים. כמה מהם אנחנו מכירים? כמה מהם זכו לתהילת עולם?

אלברט איינשטיין כתב מאמרים ששינו את עולם הפיזיקה, אבל 248(!) פרסומים אחרים שלו זכו להרבה פחות התלהבות.

אם רוצים להיות מקוריים, הדבר הכי חשוב הוא לעבוד המון וליצור נפח עצום של עבודה. לא רק שהיוצרים הפוריים הם המקוריים ביותר, אלא שהיצירות המקוריות הכי טובות שלהם מגיעות בתקופות שהם מרבים ליצור.

עוד על עשייה בלחיצה כאן.

על משוב:

הדרך הכי טובה להשתפר היא לקבל משוב.

בעולם בו כולם מחוברים כל הזמן, קבלת משוב הפכה להיות עניין יחסית קל.

כותבים / מציירים / מקליטים ומעלים לכל רשת חברתית רלוונטית.

אנשים יאהבו (או שלא) ויתנו לנו רמזים לאן כדאי לנו לכוון.

בני אדם חושבים שחובבנים יכולים ליהנות מאמנות, אבל רק מקצוענים יכולים למתוח עליה ביקורת.

בניסוי מעניין שהחליף בין מילים בעלות ביקורת קשה לבין מילים מחמיאות האנשים שקראו דירגו בממוצע את המבקר המחמיא כ-14% פחות נבון ו-16% פחות מקצועי.

אנשים חושבים שאם יש לך ביקורת אתה נשמע חכם יותר.

יותר קל להשמיע רעיונות לאנשים שנמצאים בקצה של המערכת - התחתון או העליון.

מי שבקצה העליון מרגיש בטוח במקומו ובמעמדו - הוא לא חושש מרעיונות שונים או מוזרים.

מי שבקצה התחתון יודע שאין לו מה להפסיד - הוא לא מפחד להיכשל כי אין לאן ליפול.

האנשים בדרג הביניים מפחדים ליפול ועדיין אין להם ביטחון מספיק - לא כדאי להציע להם דברים חדשניים או מקוריים.

האם לדבר כשמשהו לא עובד? האם להתריע בפני סכנות מקצועיות?

כן. בעיקר אם אנחנו לא חוששים לפרנסתנו.

אבל גם אם כן - אם אנחנו רוצים להיות יצירתיים והמערכת הנוכחית מונעת את זה מאיתנו,

עדיף לדבר (ולהיות מפוטרים או להצטרך להתפטר) מאשר להישאר באותו מקום.

עוד תחום שמגביל מקוריות הוא חשיבה קבוצתית.

אמנם לחשיבה כזו ישנם יתרונות אבל כאשר חושבים כקבוצה בדרך כלל נמנעים מדעות קיצוניות - שהם הבסיס למקוריות. 

חברת פולרויד הייתה יכולה להוציא לשוק מצלמה דיגיטלית הרבה לפני המתחרות שלה, אבל היא עצרה את עצמה ונכנסה לפיגור מול היריבות.

האנשים בפולרויד חשבו שאנשים תמיד ירצו עותק מודפס של התמונות שלהם. הם לא ניסו לבחון נקודת מבט אחרת.

חברה או מועדון או תרבות חזקים רוצים לשמוע דעות שונות - גם אם הן לא יביאו לפיתרון מיידי וגם אם הם לא מסכימים איתן - כדי שיוכלו להתקדם.

ככה ריי דאליו, המנכ"ל של Bridgewater Associates ניסח את העקרונות המנחים של החברה בראשותו, שאחד מהם הוא לא לתת לנאמנות לעמוד בדרכן של האמת ושל הפתיחות.

אסור לאף אחד להימנע מלהביע ביקורת.

המסמך המלא שכתב דאליו בלחיצה על הקישור הזה.

ומה עושים כשנוכחים בדיון?

המומחה הארגוני קרל וייק מציע:

"תשמיע את הטיעונים שלך כאילו אתה צודק, תקשיב לטיעונים של אחרים כאילו אתה טועה."

על מגוון:

כשליאונרדו דה וינצ'י פעל בשיא תקופתו, הוא עסק בכל מיני דברים.

הוא לא רק פיסל או צייר.

הוא גם חקר אופטיקה ואת אופן הופעת האור על כדורים ועוד נושאים. 

האם הנושאים האלה הפריעו לסיים כמה עבודות שהזמינו ממנו? 

כן.

האם אותם נושאים עזרו לו אחר כך ליצור את היצירות הגדולות ביותר שלו?

כן.

גאונים מגיעים להישגים הגדולים ביותר שלהם כשהעבודה שלהם מועטה. אז יש להם זמן לפתור בעיות ולעצב רעיונות מושלמים.

ג'ון קליז, אחד מהשחקנים הכי יצירתיים בעולם התיאטרון והקולנוע וסופר מצחיק מאוד כתב על זה בספר שלו על יצירתיות.

לחצו כאן כדי לקרוא.

ולחצו כאן לקרוא עוד על חשיבות המגוון בכל אחד מהתחומים.

גאונות לא יכולה ולא צריכה להיות תחומה בלוח זמנים.

ואם אתם קוראים את זה ואומרים לעצמכם "כן אבל אני לא גאון", אז חבל.

עם חשיבה כזו יהיה קשה להגיע למצב שמישהו אחר יחשוב עליכם ככה.

על חשיבות ההורים:

לפני שנים רבות גילו חוקרים שהורים נוזפים בילדים שלהם בממוצע כל 6 עד 9 דקות.

זה 50 הערות ביום. 15000 בשנה!

במחקר שבדק מה הבדיל אנשים שאינם יהודים שעזרו להציל יהודים במהלך השואה, עלה הבדל מעניין:

ההורים של המצילים היו מסבירים להם למה ההתנהגות שלהם לא מתאימה ומה הם אמורים לעשות אחרת.

ההורים של אלה שלא הצילו היו נוזפים בהם פי 3 מההורים של המצילים ונותנים להם עונשים כאמצעי משמעת.

הסברה מעבירה לילד מסר של מתן כבוד והערכה.

היא מרמזת שאם הילד ידע או הבין יותר טוב, הוא לא היה פועל בדרך שהיא לא ראויה.

משמעות ההסברה היא אמון ביכולת של הילד להתפתח ולהשתפר.

לסדרת הפוסטים מתוך הספר Nurture shock שנוגעת גם בנושא הזה, לחצו כאן.

עוד דרך לעזור לאנשים להפוך להיות אנשים שעוזרים היא להחמיא להם על כך שהם (כן כן!) אנשים שעוזרים. אם רק מחמיאים להם על ההתנהגות הרגעית, הם כמובן ישמחו ואולי יחזרו עליה לפעמים, אבל אולי ישכחו מזה. אם הם שומעים שהם מסוג האנשים שעוזרים, הסיכוי שיפנימו את ההתנהגות עולה.

עוד פוסטים עבור הורים ובנושא הורים כאן.

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
ספר הכדורסל האחרון
פיל ג'קסון
פסיכולוגיה של הספורט
כל יום החלטה
צוות
פסח
כתיבה
הטיות
כל יום סרטון
פוקוס
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

The little big things / Tom Peters

Quiet power / Susan cain

לחיות עם כשלונות

הערכה למערכות

למה אנחנו לא לומדים מכישלון?

כשלונות מורכבים

לעצב סביבות למידה יעילות

טעויות בסיסיות

כשלונות אינטליגנטיים

Right kind of wrong / Amy Edmondson

למקסם למידה של הספורטאים

Blood on the horns 3

Blood on the horns 2

Blood on the horns / Roland Lazenby

Teambuilding / Rinus Michels

פתחו יכולות גופניות ומיומנות

Chop wood carry water / Joushua Medcalf

The tyranny of talent / Joe Baker

מנהיגות טרנספורמטיבית

בנו אמון וצרו לכידות

אנסון דוראנס פורש מאימון

The man watching - מה שחשוב

הציבו מטרות והגדירו תוצאות

The man watching - אופי של מאמן

חברו ערכים לפילוסופיית האימון

The man watching - תמיד קדימה

The man watching - סדר עדיפויות וגיוס

הצטרפות לקבוצת הווטסאפ

The man watching - למידה ומנהיגות

The man watching - אימונים

הגדירו תכלית וערכים מרכזיים

Coaching better every season

The man watching - נצחונות

The man watching - התחלה

The man watching / Tim Crothers

על נוכחות ושיעורי בית

שינה אופטימלית היא יתרון תחרותי

The last enforcer / Charles Oakley

Deep work / שעמום ומדיה חברתית

אפקט איינסטלונג

Deep work / תכלס

Deep work / Cal Newport

מה דרוש כדי להישאר ב-NBA

The manager / Mike Carson

Barca / תזונה

למאמנ/ת אין יום רע

Barca / מסי

Barca / גווארדיולה ושיטות האימון

Barca / הארכיטקט

יום הזיכרון (ועוד 364 של שכחה)

Barca / Simon Kuper

Let them play / Jerry Lynch

ויל 8

ויל 7

ויל 6

ויל 5

ויל 4

ויל 3

ויל 2

ויל / וויל סמית'

Second set of eyes / Cody Royle

אינטואיציה באימון

הדופק כמראה של הנפש

מערכות יחסים באימון

בשביל מה צריך מאמן?

עוד פרספקטיבה

Clear thinking

Second set of eyes

לטובים ביותר יש מאמנ/ת

המיתוס הכי גדול באימון מקצועני

היא לא רוצה לנצח כמוני

שיחה עם סרחיו לארה-ברסיאל

חוקים להעסקת מאמן NFL

שיאנית הניצחונות בכדורסל המכללות

תכניות לשנה החדשה

חרדת ביצוע בספורט

מנטליות של חגורה לבנה

פציעות ראש, צוואר ופנים בכדורסל

רגשות וקוגניציה בספורט התחרותי

פציעות כדורסל: אפידמיולוגיה וגורמי סיכון

ניהול מיידי של טראומה אקוטית על המגרש בכדורסל

ידע של נהג

איך לא ליפול להטיית ההישרדות

צ'ארלי מאנגר

לרצות מה שבאמת משנה

החלטות בפעולה 2

כמה "הרהורי כפירה" על מומחים ומומחיות

החלטות בפעולה 1

מנהלים חולשה

מועצת מנהלים אישית

בונים כוח

nice VS kind

האויבים של חשיבה צלולה

Clear thinking / Shane Parrish

ביומכניקה של תנועות ופציעות פלג גוף עליון בכדורסל

שיפוט וקבלת החלטות בספורט

The infinite game

Legacy

ממוקדים

דום לב והחייאה בכדורסל

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג