The inner game of tennis / W. Timothy Gallway

כל אחד מאיתנו מדבר לעצמו. זה אתם יודעים. מה שאתם לא תמיד חושבים עליו הוא מה המשמעות של הדיבור הזה ואיך (אם בכלל) הוא עוזר לנו לבצע.

צילום:
מעיין רימר

ספר חובה בכל בית בו מתגורר/ת ספורטאי/ת.

הנה, אמרתי את זה. עכשיו זמן לספר לכם למה:

כל אחד מאיתנו מדבר לעצמו.

זה אתם יודעים. מה שאתם לא תמיד חושבים עליו זה

א. עצמי לא חייב להקשיב לאני כשאני מדבר לעצמי.

ב. כשעצמי מקשיב, זה בדרך כלל מפריע לו לבצע.


נכון, דיבור עצמי הוא מיומנות חשובה עבור בני אדם בכלל וספורטאים בפרט, אך הוא בעצם נוצר בדיוק בשביל לא להותיר מקום לדיבור הקיים בתוך הראש של כל אחד מאיתנו.

המחבר כתב את הספר ונתן לו כותרת שמבקשת להסב את תשומת הלב של הקוראים לכך שהמשחק שהם משחקים (טניס, או כדורעף, או כל משחק אחר ביומיום שלנו) מורכב ממשחק חיצוני – כזה שמשוחק במציאות ביחד עם בני אדם אחרים, וממשחק פנימי – כזה שמתקיים בראש של כל אחד מאיתנו.

בכתיבת הספר, המחבר מבקש לגרום לנו לשכוח את מה שלמדנו במהלך השנים, כשהתבגרנו, ולגרום לנו לחזור אל הזמן בו למדנו ללכת ולדבר – זמן בו דברים התרחשו בצורה אינטואיטיבית ואף הרגל רע לא הפריע לנו ללמוד.


התובנה שפותחת את הספר היא שבתור מאמן, הוא מצא את עצמו יום אחד במצב רוח רגוע, בו הוא דיבר פחות והתבונן יותר, והוא גילה שטעויות של השחקנים שאימן נטו לתקן את עצמן בלי שיצטרך להעיר. מעבר לפגיעה הקלה(?) באגו שלו בתור מאמן – מה, הם יכולים להשתפר גם בלי שהוא יעיר להם? – הוא שם לב שהיו פעמים בהן לא רק שההערות שלו לא עזרו, הן ממש הפריעו!

ואם חושבים על זה, זה לא מפתיע. כשספורטאים מבצעים בצורה ממש טובה, מה אומרים עליהם?

"וואו, היא לא בהכרה!"

"הוא ב-zone!"

אף אחד לא אומר על ספורטאית שמבצעת בצורה מדהימה "וואו, היא בטח ממש חושבת על כל מרכיב בחבטה שלה!", כי, ובכן, היא לא.

היא פשוט משחקת.

וזה גרם לו לחשוב שכאשר אדם משוחח עם עצמו במהלך משחק (או במהלך של כל דבר אחר), בעצם ישנן שם שתי דמויות:

"אני" ו"עצמי".

אם לא היו שתי דמויות, מי היה משוחח את השיחה הזו?

ומסתבר שיש מאפיין מאוד ברור לכל אחת מהדמויות האלה:

"אני" הוא זה שנותן הוראות ושופט את המצב.

"עצמי" הוא זה שמבצע.

אצל אנשים מסוימים הם במערכת יחסים טובה ולאנשים כאלה הביצוע קורה באופן יותר שוטף (וזה כך גם אצל ילדים שלומדים ללכת, למשל).

אצל אחרים, "אני" ו"עצמי" מסוכסכים, ככל הנראה כתוצאה מהתערבות חיצונית ושנים של הרגלי שיחה לא מועילים, וכשהם מסוכסכים, "עצמי" מתקשה לבצע את המוטל עליו.


אז מה עושים?

(חוץ מלקנות את הספר ולקרוא אותו שלוש פעמים)

1. מקבלים את העובדה שלפעמים יש רגעים לא טובים (או ימים לא טובים).

2. מוותרים על "נכון" או "לא נכון" ומתרכזים במה שקורה (מיקום היד ביחס לסל, מיקום המחבט ברגע נחיתת הכדור על הרצפה)

3. משתדלים מאוד להימנע מהנחיות חיצוניות, סומכים על עצמנו ומאפשרים לעצמנו ללמוד מהעשייה של עצמנו.


מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
ספר הכדורסל האחרון
פיל ג'קסון
פסיכולוגיה של הספורט
כל יום החלטה
צוות
פסח
כתיבה
הטיות
כל יום סרטון
פוקוס
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

מה זה IZOF

Rafa - My story / Rafael Nadal

The little big things / Tom Peters

Quiet power / Susan cain

לחיות עם כשלונות

הערכה למערכות

למה אנחנו לא לומדים מכישלון?

כשלונות מורכבים

לעצב סביבות למידה יעילות

טעויות בסיסיות

כשלונות אינטליגנטיים

Right kind of wrong / Amy Edmondson

למקסם למידה של הספורטאים

Blood on the horns 3

Blood on the horns 2

Blood on the horns / Roland Lazenby

Teambuilding / Rinus Michels

פתחו יכולות גופניות ומיומנות

Chop wood carry water / Joushua Medcalf

The tyranny of talent / Joe Baker

מנהיגות טרנספורמטיבית

בנו אמון וצרו לכידות

אנסון דוראנס פורש מאימון

The man watching - מה שחשוב

הציבו מטרות והגדירו תוצאות

The man watching - אופי של מאמן

חברו ערכים לפילוסופיית האימון

The man watching - תמיד קדימה

The man watching - סדר עדיפויות וגיוס

הצטרפות לקבוצת הווטסאפ

The man watching - למידה ומנהיגות

The man watching - אימונים

הגדירו תכלית וערכים מרכזיים

Coaching better every season

The man watching - נצחונות

The man watching - התחלה

The man watching / Tim Crothers

על נוכחות ושיעורי בית

שינה אופטימלית היא יתרון תחרותי

The last enforcer / Charles Oakley

Deep work / שעמום ומדיה חברתית

אפקט איינסטלונג

Deep work / תכלס

Deep work / Cal Newport

מה דרוש כדי להישאר ב-NBA

The manager / Mike Carson

Barca / תזונה

למאמנ/ת אין יום רע

Barca / מסי

Barca / גווארדיולה ושיטות האימון

Barca / הארכיטקט

יום הזיכרון (ועוד 364 של שכחה)

Barca / Simon Kuper

Let them play / Jerry Lynch

ויל 8

ויל 7

ויל 6

ויל 5

ויל 4

ויל 3

ויל 2

ויל / וויל סמית'

Second set of eyes / Cody Royle

אינטואיציה באימון

הדופק כמראה של הנפש

מערכות יחסים באימון

בשביל מה צריך מאמן?

עוד פרספקטיבה

Clear thinking

Second set of eyes

לטובים ביותר יש מאמנ/ת

המיתוס הכי גדול באימון מקצועני

היא לא רוצה לנצח כמוני

שיחה עם סרחיו לארה-ברסיאל

חוקים להעסקת מאמן NFL

שיאנית הניצחונות בכדורסל המכללות

תכניות לשנה החדשה

חרדת ביצוע בספורט

מנטליות של חגורה לבנה

פציעות ראש, צוואר ופנים בכדורסל

רגשות וקוגניציה בספורט התחרותי

פציעות כדורסל: אפידמיולוגיה וגורמי סיכון

ניהול מיידי של טראומה אקוטית על המגרש בכדורסל

ידע של נהג

איך לא ליפול להטיית ההישרדות

צ'ארלי מאנגר

לרצות מה שבאמת משנה

החלטות בפעולה 2

כמה "הרהורי כפירה" על מומחים ומומחיות

החלטות בפעולה 1

מנהלים חולשה

מועצת מנהלים אישית

בונים כוח

nice VS kind

האויבים של חשיבה צלולה

Clear thinking / Shane Parrish

ביומכניקה של תנועות ופציעות פלג גוף עליון בכדורסל

שיפוט וקבלת החלטות בספורט

The infinite game

Legacy

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג