משחקים יפה עם אחרים

למה ההורות העכשווית שמעורבת מאוד ביומיום של הילדים נכשלה ביצירת דור של מלאכים?

צילום:

לפרק הקודם - האם אפשר ללמד שליטה עצמית - לחצו כאן.

מחקר ארוך טווח שנעשה במטרה לבדוק את הקשר בין צפייה בתכניות טלוויזיה מסוימות (אלימות או חינוכיות) מצא את המצופה ממנו: ילדים שצופים בתכניות שנחשבות אלימות יפגינו יותר אלימות פיזית. ההפתעה לא איחרה לבוא: ילדים שצפו בתכניות שנחשבות חינוכיות הפגינו יותר אלימות במערכות יחסים – התעלמות מאחרים, חוסר רצון לשתף פעולה במשחקים, שקרים על ילדים אחרים. מסתבר שבתכניות החינוכיות הסיפור נבנה באמצעות קונפליקט שתופס את מירב הפרק, ונפתר רק בדקות האחרונות. הילדים – שנמצאים בגיל בו לומדים מכל דבר, ולא מפיקים לקחים רק מסוף הפרק – צפו בתכניות חינוכיות והתחנכו גם איך לפגוע בילדים אחרים.

במחקר המשך, אותו חוקר מצא שצפייה בסרטונים החינוכיים מגבירה גם היא את האלימות הפיזית. הוא הסיק שצפייה בארתור מסוכנת יותר מאשר צפייה בפאוור ריינג'רס.

למה בתקופה שלנו, בה הורים מעורבים יותר מתמיד, בה אנחנו יודעים מה כדאי ומה לא כדאי, ילדים לא הופכים להיות יותר נעימים ופחות אלימים?

ראינו בפרקים קודמים שאם אנחנו מחמיאים בצורה לא מתאימה הילדים מוכנים לרמות כדי להצדיק את המחמאה, שהניסיונות שלהם לשקר לא נאכפים על ידי ההורים ושענייני גזע עדיין נוכחים בחיינו. אם זו אחריות ההורים, אז כל בית כמעט הוא מתחת לממוצע... המחקרים החדשים בנושא מראים שהדברים לא פשוטים כמו שאנחנו חושבים.

הרווחה של הילדים נמדדה כיותר קשורה למערכת היחסים בין ההורים מאשר למערכת היחסים בין ההורה לבין הילד. הילדים יודעים איך ההורים מתייחסים זה לזה והם לומדים. הם לומדים לא רק להתווכח או לריב, הם גם לומדים איך מגיבים אחרי ריב. ילדים נמצאים בסטרס רק ב-1 מתוך 25 מקרים בהם ראו ריב שנפתר בטוב. הורים שמפסיקים ריב כדי להמשיך אותו בחדר, הרחק מהילדים, משיגים ההיפך. הם משאירים את הילדים בסטרס ולא מלמדים אותם איך לפתור קונפליקט.

ההורים, שתפקידם לטפח את הילדים ולגדל אותם, תקועים בפרדוקס: הם רוצים למנוע מהילדים קונפליקטים וסטרס ככל הניתן, אבל ככל שהם מנסים למנוע את זה מהילדים, כך הילדים מסוגלים להתמודד עם קונפליקטים עוד פחות טוב. גם בעשורים שחלפו ההורים חשו באותו אינסטינקט, אבל אז היו להם פחות אנרגיה ופחות זמן להתערב.

הבעיה היא אמיתית והיא לא הולכת להיעלם: ילדים טועים.

הם מתפתחים ולומדים וטועים ולומדים שוב, ובדרך פוגעים באחרים ונפגעים בעצמם. אין שום עונש קולקטיבי שימנע מילדים לעשות טעויות. התוצאה של עונשים קולקטיביים היא רק חוסר אמון בחוקים ובמערכת. ילד לא יאהב מערכת שתעניש אותו אוטומטית במקרה בו טעה.

מלבד זאת, לא כל מי שטועה ומתנהג בצורה שאינה מקובלת הוא ילד שנחשב רע או בסיכון. חלק גדול מהזמן הילדים האלה הם ה"חכמים" או ה"מקובלים."

נערות יכולות להיות לא פחות אגרסיביות מאשר נערים, רק הן עושות זאת במערכות יחסים ולא באלימות פיזית. ילדים שיורדים על ילדים אחרים עושים זאת לא כי הם סוטים מדרך הישר, אלא כי הם יודעים בדיוק איפה נמצאת דרך הישר והם רוצים להיות אלה שמובילים בה, אלה שמקובלים. את זה עושים על ידי השגת שליטה על אחרים.

הורים יכולים לנסות לעצור את הבת שלהם כאשר היא מנסה להשיג שליטה על ידי חרם או מכות, אבל קבוצת השווים שלה, הילדים בני גילה, דווקא יהפכו אותה ליותר פופולרית עבור אותן התנהגויות. המסר הכפול, בעיקר בגילאי הנעורים, הוא ברור.

למה ילדים ובני נוער מקבלים התנהגויות אגרסיביות כאלה בחברה שלהם?

ראשית, כי מי שמוכנים להסתכן בהפרת החוקים או הכללים של המבוגרים נראה בוגר יותר, עצמאי יותר, חזק יותר. ילדים שמשתפים פעולה עם החוקים נראים חלשים עבור בני גילם.

שנית, כי לא כל מי שאגרסיביים הם בהכרח רעים. הם יכולים להשיג איזון מעולה בין אגרסיביות "רעה" לאגרסיביות "מקובלת" וזה אפילו יגרום להם להיות יותר מקובלים על בני גילם וגם על המורים שלהם.

בגדול, החברה שלנו יצרה את ההיפך ממה שהיא שאפה להשיג:

אנחנו נותנים להם לראות סדרות "חינוכיות" שמלמדות אותם להיות יותר אגרסיביים, מונעים מהם לראות ריבים וגם את הפיתרון שלהם, ומכניסים אותם לתוך הרבה יותר אינטראקציות עם בני גילם (לא רק בבית הספר, אלא גם אחרי הצהריים) – דבר שרק מגדיל את כמות האפשרויות שלהם לייצר אגרסיביות ולנסות להשיג פופולריות ושליטה.

למה לוקח לילדים ללמוד 18-20 שנה איך להתנהג בחברה? כי במשך כל הזמן הזה אנחנו נותנים להם ללמוד איך להתנהג בחברה בעצמם...

לפרק הבא - למה ילדים לומדים לדבר מהר מאחרים -לחצו כאן.

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
Coach K
ספר הכדורסל האחרון
פיל ג'קסון
פסיכולוגיה של הספורט
כל יום החלטה
צוות
פסח
כתיבה
הטיות
כל יום סרטון
פוקוס
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

איך לגדל ילדים שהם לא בריונים

איך לגדל ילדים חזקים מנטלית ובעלי מוטיבציה

How to raise kids who aren’t assholes / Melinda Wenner Moyer

Coach K - מסכמים קריירה

Coach K - חוזרים לנצח

Coach K - התמוטטות

Coach K - מתחילים לנצח

Coach K - התחלה קשה בדיוק

Coach K - Army

Coach K / Ian O’Connor

חזון לעתיד - שינוי כיוון

טרי פראצ'ט על כתיבה ועל החיים

Terry Pratchett - A life with footnotes / Rob Wilkins

תרגילי אימון שכנראה לא שמעתם עליהם

עקרונות משחק

פיתוח שחקנים עדכני

מיישמים CLA בכדורסל

מדוע למידה היא לא לינארית

כוחה של תפיסה

מהי מיומנות?

להתגבר על הסטטוס קוו

Transforming basketball / Alex Sarama

The courage to teach / Parker Palmer

My turn - על כדורגל ואימון

My turn / Johan Cruyff

לאמן ביעילות במשחקים

מה זה IZOF

לוודא מוכנות לתחרות

Rafa - My story / Rafael Nadal

The little big things / Tom Peters

Quiet power / Susan cain

לחיות עם כשלונות

הערכה למערכות

למה אנחנו לא לומדים מכישלון?

כשלונות מורכבים

לעצב סביבות למידה יעילות

טעויות בסיסיות

כשלונות אינטליגנטיים

Right kind of wrong / Amy Edmondson

למקסם למידה של הספורטאים

Blood on the horns 3

Blood on the horns 2

Blood on the horns / Roland Lazenby

Teambuilding / Rinus Michels

פתחו יכולות גופניות ומיומנות

Chop wood carry water / Joushua Medcalf

The tyranny of talent / Joe Baker

מנהיגות טרנספורמטיבית

בנו אמון וצרו לכידות

אנסון דוראנס פורש מאימון

The man watching - מה שחשוב

הציבו מטרות והגדירו תוצאות

The man watching - אופי של מאמן

חברו ערכים לפילוסופיית האימון

The man watching - תמיד קדימה

The man watching - סדר עדיפויות וגיוס

הצטרפות לקבוצת הווטסאפ

The man watching - למידה ומנהיגות

The man watching - אימונים

הגדירו תכלית וערכים מרכזיים

Coaching better every season

The man watching - נצחונות

The man watching - התחלה

The man watching / Tim Crothers

על נוכחות ושיעורי בית

שינה אופטימלית היא יתרון תחרותי

The last enforcer / Charles Oakley

Deep work / שעמום ומדיה חברתית

אפקט איינסטלונג

Deep work / תכלס

Deep work / Cal Newport

מה דרוש כדי להישאר ב-NBA

The manager / Mike Carson

Barca / תזונה

למאמנ/ת אין יום רע

Barca / מסי

Barca / גווארדיולה ושיטות האימון

Barca / הארכיטקט

יום הזיכרון (ועוד 364 של שכחה)

Barca / Simon Kuper

Let them play / Jerry Lynch

ויל 8

ויל 7

ויל 6

ויל 5

ויל 4

ויל 3

ויל 2

ויל / וויל סמית'

Second set of eyes / Cody Royle

אינטואיציה באימון

הדופק כמראה של הנפש

מערכות יחסים באימון

בשביל מה צריך מאמן?

עוד פרספקטיבה

Clear thinking

Second set of eyes

לטובים ביותר יש מאמנ/ת

המיתוס הכי גדול באימון מקצועני

היא לא רוצה לנצח כמוני

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג