אימונים בתנאי סגר לא מעמידים את המבט של הספורטאים בקושי ששווה לאימון שגרתי או לתחרות. אימון חסימת ראייה חלקית באמצעות משקפיים מיוחדות נמצא כבעל פוטנציאל לשיפור יכול התפיסה הוויזואלית ולשיפור ביצועים. איך אפשר לקיים את האימון הזה גם בתנאי סגר? אליה פורמן מסביר.
בפוסטים הקודמים הראינו איך אפשר להשתמש במניפולציות על הציוד ואילוצים על נקודות המוצא התנועתית של ספורטאים על מנת להפוך את האימון בתנאי סגר לדומה יותר למשחק (או תחרות). אלמנט נוסף וחשוב ביותר להדגשה וטיפול הוא התפיסה הוויזואלית.
ספורטאים ברוב ענפי הספורט נסמכים בראש ובראשונה על מה שהם רואים כדי להדריך את התנועות שלהם ולתקנם במידת הצורך [1, (לקריאה נוספת ראו את הפוסטים על "ניבוי ביצועים", אחד כאן, השני כאן)]. בתוך סבך התחרות המלחיץ והמפתיע הם צריכים ללמוד לדלות את המידע הוויזואלי הנחוץ להם בתנאים לא אידאלים, כאשר העייפות המשתנה, היריבים ורמת הריכוז מותירים חלון הזדמנויות קטן יחסית להביט במקום הנכון ובזמן הנכון – אתגר שכמעט ולא מתקיים מעצמו כשמתאמנים בסביבה ביתית.
אחת הדרכים המוצעות בספרות לשיפור התפיסה הוויזואלית היא אימון חסימת ראייה חלקית או אימון באמצעות משקפיים סטרובוסקופיות. משקפיים סטרובוסקופיות הם משקפיים שהעדשות שלהם יכולות להיחסם בשליטה מרחוק או על סמך תזמון שתוכנן מראש, כך שהן מאפשרות לשלוט בכמה המתאמן יראה ולאן הוא יסתכל.
למשל, במחקר על 15 שחקני כדורגל מיומנים נבדקה יכולת המסירה שלהם תוך כדי הקראת מספרים מלוח, לפני ואחרי אימון עם משקפיים סטרובוסקופיות, בהשוואה לקבוצת ביקורת ואימון ללא משקפיים. המתאמנים עברו מספר אימוני מסירה למטרות שונות כאשר המשקפיים חוסמות את טווח הראייה הקרוב אליהם בצורה כזו שתאפשר להם לראות את הכדור אבל לא את הגוף שלהם (2).
מה נמצא? הספורטאים בקבוצת המשקפיים הסטרובוסקופיות שיפרה באופן מובהק את יכולת המסירה שלהם בהשוואה ל-2 הקבוצות הנוספות. החוקרים הסיקו שייתכן ולחסימת ראייה של חלק מטווח הראייה עשויה להיות השפעה חיובית על הביצוע. מחקרים דומים על קרוס אובר בכדורסל, חבטות בייסבול, בדמינטון והוקי קרח העלו ממצאים דומים בדרגות מובהקות שונות [3,4,5].
אז למה זה קורה? הסיבה לא לגמרי מובהרת אך חוקרים שונים מציעים כמה אפשרויות. ייתכן שחסימת הראייה מאלצת את הספורטאי להיות יעיל וממוקד בכל הקשר במיקום ובתזמון של המבט שלו, מה שבא לידי ביטוי בתפיסה וויזואלית יותר אפקטיבית כשהוא חוזר לתנאי ראייה מלאים. בנוסף ייתכן שהאימון משפר את היכולת להסתפק במידע וויזואלי מועט תוך כדי שמירה על האפקטיביות בביצוע [5].
השאלה הנשאלת כעת היא איך מייצרים את העומס התפיסתי הזה על הראייה כשלרובנו אין אפשרות להשתמש במשקפיים סטרובוסקופיות?
מסתבר שאפשר לחסום את הראייה גם באמצעים אחרים: במחקר על 6 שחקני כדורסל נבדקה ההשפעה של משקפיים סטרובוסקופיות במעבדה, והשימוש במחיצה מול הסל באימון על המגרש. המחיצה הוקמה לפני הסל ובצורה כזו שתאפשר את המבט לסל רק בשיא הניתור של הג'אמפ שוט, כך שהספורטאים ראו את הסל רק ממש לפני שהם שחררו את הכדור. בסיום ההתערבות התגלה שהשחקנים שעברו את האימון הציגו שיפור של 15% באחוזי הקליעה מהשדה, זאת לעומת 4 שחקנים נוספים מאותה הקבוצה שלא עברו את האימון וגם לא שיפרו את האחוזים שלהם [6].
אז מה היה לנו ומה אפשר לקחת מזה?
המסקנה מהמחקר האחרון היא שכל חסימת ראייה רלוונטית עשויה להוביל לשיפור בביצועים ומכאן זה תלוי, כרגיל, ביצירתיות שלנו.
למשל, עבודה עם כובע רחב שוליים שנחבש באופן כזה שמסתיר חלק מטווח הראייה, משקפיים עם עדשות צבועות בחלקן או אפילו עצימת עיניים לזמן מסוים במהלך הביצוע (בהדרכת המאמן מרחוק כמובן), עשויים לתת אפקט דומה שיבואו לידי ביטוי בעומס על התפיסה הוויזואלית ושיפור שלה בהמשך.
חשוב מאוד לציין – המחקרים שבדקו אימונים על חסימת ראייה מלאה, כלומר כשהספורטאי לא רואה את המטרה בכלל לאורך כל הביצוע , לא הניבו תוצאות דומות ואף לעיתים הזיקו, כך שיש חשיבות גדולה לשימוש מושכל ובטוח עבור הספורטאים שלנו [7].
לפוסט הבא בסדרה, למידה מווידאו בימי קורונה-1, לחצו כאן.
מקורות:
1. Gray, R., & Cañal-Bruland, R. (2018). Integrating visual trajectory and probabilistic information in baseball batting. Psychology of Sport and Exercise, 36, 123-131.
2. Dunton, A., O’Neill, C., & Coughlan, E. K. (2019). The impact of a training intervention with spatial occlusion goggles on controlling and passing a football. Science and Medicine in Football, 3(4), 281-286.
3. Dunton, A., O’Neill, C., Jermyn, S., Dawson, D., & Coughlan, E. (2019). The Impact of Spatial Occlusion Goggles on the Basketball Crossover Dribble. European Journal of Sports & Exercise Science, 7(1), 20-30.
4. Hülsdünker, T., Rentz, C., Ruhnow, D., Käsbauer, H., Strüder, H. K., & Mierau, A. (2019). The effect of 4-week stroboscopic training on visual function and sport-specific visuomotor performance in top-level badminton players. Int J Sports Physiol Perform, 14(3), 343-350.
5. Wilkins, L., & Appelbaum, L. G. (2020). An early review of stroboscopic visual training: Insights, challenges and accomplishments to guide future studies. International Review of Sport and Exercise Psychology, 13(1), 65-80.
6. Oudejans, R. R., Koedijker, J. M., Bleijendaal, I., & Bakker, F. C. (2005). The education of attention in aiming at a far target: Training visual control in basketball jump shooting. International Journal of Sport and Exercise Psychology, 3(2), 197-221.
7. Moradi, J., Movahedi, A., & Salehi, H. (2014). Specificity of learning a sport skill to the visual condition of acquisition. Journal of motor behavior, 46(1), 17-23.
