נראה שהיתרון העיקרי בגריט נובע מהקדשת יותר זמן למשימות, אבל כולנו מכירים אנשים שמתאמנים הרבה ולא מתקדמים. מה עושים?
מה הסיפור מאחורי הספר? לחצו כאן.
הסטר לייסי, אותה עיתונאית שראיינה עשרות אנשים מצליחים, אמרה ש"קאיזן" – הרצון המתמיד להשתפר – הוא מאפיין נוסף לכל אותם אנשים. "זה ההיפך משאננות. זהו הלך רוח חיובי, לא שלילי. לא מבט לאחור בחוסר סיפוק. זה מבט קדימה ורצון לצמוח."
מה שמצביע על כך שלא מדובר רק בכמות השעות, אלא גם באיכות שלהן.
אנדרס אריקסון, המומחה העולמי למומחים עולמיים, מסכים.
בספרו PEAK הוא מציין שיש חשיבות גדולה לאיכות האימון. האימון צריך שתהיה לו מטרה ברורה, אנחנו צריכים להתמקד בו בלבד ללא הסחות דעת, לנהל מעקב שיטתי אחרי השיפור ולהעסיק מאמן שיוכל לתת לנו משוב.
אחרי שאדם כזה מסיים חלק מסוים והוא יודע שהוא מסוגל לבצע היטב את המיומנות, הוא מוצא דבר חדש להתאמן עליו, ומתחיל את התהליך מהתחלה. אימון כזה נקרא DELIBERATE PRACTICE.
כמה שעות של אימון מכוון חווים רוב האנשים בדרך כלל? 0.
אימון מכוון הוא לא אימון כיפי. ההרגשה בו פחות מהנה ויותר מאומצת. אבל הוא נותן תוצאות בדרך בה צורת אימון אחרת לא יכולה. הוא מאוד תובעני מבחינה מנטלית, ולכן קשה לבצע אותו יותר משעה ברצף, או יותר מ-3 שעות במהלך יום שלם. זו הסיבה שהרבה מומחים מרגישים צורך לישון בצהריים. מעבר לתועלת המוחית, הם פשוט מרגישים מותשים מהמאמץ.
דאקוורת' גם מקדישה חלק מהפרק לניסיון להבין איך תחושת המאמץ והתשישות משתלבות עם תחושת הזרימה שמומחים מתארים שהם מרגישים. לא ארחיב על כך כאן, אולי בהמשך כשנגיע לסקור את הספר "זרימה."
עם זאת, גריט והנאה מאימון מכוון הולכים יד ביד. אולי הם יותר נהנים להתאמץ אז הם מתאמצים יותר, ואולי משום שהם מתאמצים הם נהנים יותר מהתוצאות של המאמץ. בכל מקרה, גריט הולך טוב מאוד עם אימון מכוון.
מכיוון שאימון מכוון לא נחשב כיפי, כדאי להפוך אותו להרגל. אף אחד לא יספר על ההנאה שהוא מרגיש בזמן צחצוח שיניים, אבל כולנו עושים את זה פעמיים ביום. למה? כי התרגלנו. אנחנו לא חושבים על זה.
בספר DAILY RITUALS, מייסון קרי חושף רוטינות יומיומיות של אמנים, מדענים ויוצרים אחרים. חלק קמים מוקדם, חלק מאוחר. חלק יוצרים בלילה, חלק בבוקר. חלק יוצרים ברצף ואז נחים. חלק יוצרים שעה ואז מפסיקים וחוזרים ליצירה. לכל אחד רוטינה משלו, אבל לכל אחד מהם רוטינה.
ולבסוף, יהיה יותר נוח לקיים אימון מכוון אם נאהב את התוצאות שלו. מי שאוהב להתאמן על החולשות שלו ומוכן לטעות בדרך, ייראה תוצאות. אמנם החל מגיל בית ספר ילדים לומדים שלא כדאי לטעות, אך אם התלמידים או הספורטאים שבאחריותנו ייראו אותנו כדוגמה אישית לכך, הסיכוי שיאפשרו לעצמם לטעות ולהתקדם יעלה.
